על הקשר בין אלרגיה לשינה

ד"ר שי מרקו, נוירולוג ומומחה לשנת ילדים

עונת האביב היא העונה שהכול בה פורח, כולל הילדים. חלק מנוזלים, אחרים משתעלים או מתגרדים, ולא מעט מן הילדים, כתוצאה מהסטרואידים שהם מקבלים לטיפול באסטמה שמחמירה בעונה, אף הופכים להיפראקטיביים.

כיצד הדבר משפיע על שינה?

אלרגיות עונתיות וכאלה שנמשכות לאורך כל השנה, נפוצות אצל ילדים ויכולות לגרום להפרעות בשינה או להחמיר הפרעות קיימות. כל האלרגיות המקושרות לנזילות מהאף, לגירודים בגרון או לשיעול כרוני (אשר לרוב מחמיר ומתגבר בלילה בשל מצב הנזילות מהאף), מביאות לשינה לא יציבה, מופרעת ובעייתית.

ילדים עם גרדת העור (אקזמה) נוטים לשינה מופרעת, בעיקר בשל גרד ותחושת אי נעימות של העור במשך הלילה. ילדים עם בעיות של דרכי הנשימה העליונות, כגון בעיות סינוסים ונזלת אלרגית עונתית, בעיקר כאלה עם רקע של אסטמה או זיהומי סינוסים חדשים, יסבלו יותר. צריך לזכור כי לכמעט 60% מהילדים הסובלים מאסטמה יש בעיות שינה.

סימפטומים של אסטמה, בין אם התקף או שיעול, מחמירים בלילה, ואצל חלק מהילדים אף יכולים להתרחש רק בלילה (Nocturnal Asthma, אסטמה לילית). אסטמה ככלל מעלה את הסיכוי להפרעת נשימה בשינה ולדום נשימה חסימתי בשינה. לכן, תרופות אשר יכולות לטפל בסימפטומים הנ"ל ללא השפעה על השינה, הן המפתח לטיפול. כמו כן, נטרול גורמי אלרגיה בסביבת השינה, יעזור מאוד (סילוק אבק, פרחים, חיות ובובות פרוותיות מחדר השינה, והתאמת מצעים נכונים למיטת הילד).

שינה טובה, כפי שכולנו אמורים כבר לדעת, תורמת בכל גיל – ליכולות מחשבתיות, ליכולות ויסות של ריכוז וקשב, ולפעלתנות נורמלית. כמובן, יש לזכור כי לתינוקות איכות השינה חשובה גם להתפתחות הכללית (ללא יקיצות והתעוררויות בלתי פוסקות).

אז למה נוירולוג ילדים כותב על אלרגיה ושינה? התשובה היא היסטמין

היסטמין הוא מעורר עיצבי (נוירוטרנסמיטור) המופרש יחד עם עוד מעוררים אחרים בחלק של המוח הנקרא גזע המוח – חלק שבין שאר פעולותיו החשובות עד מאוד, אחראי על הפרשת חומרים מעוררי מוח, ותורם יחד עם מעוררים אחרים לעוררות של קליפת המוח. תגובה אלרגית גורמת להפרשת היסטמין מוחי עודף.

תרופות הניתנות למניעה ולטיפול באלרגיה, אנטי-היסטמינים, יכולות להוריד את רמת התגובה האלרגית של הגוף ולשפר את מצב העור, הנזלת או הסימנים הנשימתיים. בצורה כזו יכולים ילדים אלה והוריהם לישון טוב יותר ולחוות זמן ערות טוב יותר. תרופות הניתנות להורדה של מרכיבי אלרגיה, יכולות גם לגרום לישנוניות, דבר שאיננו רצוי. על הטיפול התרופתי להשפיע על האלרגיה עצמה ובכך לאפשר לילד לישון טוב באופן עצמאי.

בעבר התרופות האנטי-היסטמיניות גרמו לישנוניות (אהיסטון לדוגמה). לכן הייתה אזהרה לא לנהוג או לשתות אלכוהול למשל, כאשר נוטלים אנטי-היסטמינים. היום, לשמחתנו, רוב התרופות האנטי-היסטמיניות אינן מרדימות כל כך, ופועלות אך ורק על מנת לשכך את האלרגיה. ועדיין, קיימות תרופות ממשפחת האנטי-היסטמינים הנמכרות על מנת לגרום השראת שינה לאלה שלא נרדמים, כגון תרופה בשם TONIGHT. בתרופה זו הגבירו והעצימו את החלק האנטי-היסטמיני, התורם להירדמות, על מנת להביא את המוצר לדרגה של "גלולת שינה".

ילדים אלרגיים המקבלים פניסטיל, לוראסטין, סינגולייר, סטרואידים ואחרים, עלולים לחוות שינה שאיננה יציבה. הדבר עשוי לנבוע מבעיה קודמת לאלרגיה, מהאלרגיה עצמה או מהשפעת התרופות לטיפול בה. סטרואידים, הם דוגמה טובה לתרופה לטיפול באלרגיה או למניעתה (יש שמקבלים אותם בכדורים דרך הפה, יש כאלה בשאיפה ויש על פני העור). קיימים דיווחים רבים על כך שסטרואידים מעוררים ולכן לא מומלצים לנטילה בשעות מאוחרות של היום, שמא יפריעו לשנת הלילה של הילד.

כרופא שינה ונוירולוג ילדים, אני מציע להורים לילד אלרגי עם בעיית שינה פתרון משולב. ישנם מספר גורמים שיש לנטר וחלק לנטרל. יש להקפיד על היגיינת שינה ועל הרגלי שינה טובים. היגיינת שינה טובה כוללת שליטה באלרגנים והוצאתם מסביבת השינה של הילד, וכן מתן טיפול תרופתי מתאים. כרופא ילדים, אני אומר כי השליטה במחלה הבסיסית חשובה, כמו גם בקרה של ההפרעות החושיות והתחושתיות הנוספות לה אשר עלולות להעצים את הבעיה. כלומר, חשוב להקפיד על טיפול באלרגיה כמו גם על תנאים סביבתיים שיאפשרו לילד שינה רגועה, ללא גירויים וגורמים מטרידים הנוצרים בסביבת שינה שלא הותאמה לילד האלרגי.

אז אם ילדכם אלרגי ולא נרדם, מומלץ קודם כל להתחיל בנטרול גורמי אלרגיה בסביבתו ולשמור על איכות הטיפול בו.